הקדמת הצעיר המחבר. בשפה רפה תחנונים ידבר. שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב (משלי ס"ו) שמחה לצדיק ואיש החכם ויבן אמרי בינה. מאמר המלך החכם שבחכמים שמחה לאיש וגו' מפיו דעת ותבונה. קשר הדברים לא מקצתה ולא מינה. אך כאשר השמיענו הרב אבק סופרים מפניני אמריו ויהי לפנינ"ה. מי שחננו ה' דעת בחכמה ובתבונה. חכם בעז ותעצומות להשיב לכל שואל מה דינא. ומבשר צדק בקהל רב שפתותיו שושנים במתק ודשן כמלא המענ"ה. לזה יקרא חכם שלם ראוי לשבחו רבה אילנא. זה אמרתי בעניי פירוש דברי החכם שמחה לאיש במענה פיו מפיק מרגליות ומודע לבינה. ודבר בעתו משיב שואלו דבר ותצא דינ"א. מה טוב ומה נעים לדידיה אזהר רחמנא. קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה. אשרי מי שעמלו בתורה גם עד זקנה. לילה כיום יעיר שקוד על לימודו תורה בעידנא וגם בזה דורש טוב לעמו במתק לשונו דינא רבה ודינא. רבי יתקרי יחשב לאיש: שמחה בלבי. אף רוחי בקרבי. אנכי לד' אנכי אשירה אזמר לאלד"י אבי. במה אקדם פניך ד' אלד'י צור לבבי. כן אזמרה שמך ואודך בכל לבבי. אשר שמת חלקי מחובשי בית המדרש לא מחכמה דאית בי. רק מעודי נתגדלתי בין ברכי רבנן המה יביעו יראו בי. ואנכי תולעת יעקב עומד לפניהם רץ כצבי. שומע כקורא ברוב שרעפי בקרבי. זכותם היא שעמדה לי לעמון בחובי. וזכני ד' להוציא לאור ס' קרב אי"ש [תשו'] וס' אי"ש אמונים [דרושים] ואחזה אנכי אשית לבי הנני נותן לפניכם היום מנחת אי"ש עני ס' שו"ת שמחה לאי"ש ילדי רוחי ילדות היתה בי. אשר נדרשתי לאשר שאלוני להלכה ולמעשה זאת אשיב אל לבי לפקע"ד ומיעוט השגתי בחנת לבי. כל רואי ילעיגו לי ישיחו בי. מי האי"ש הלזה הרהיב בנפשו עוז עשות ספרים כשם הגדולים וגם נפשם בחלה בי. יפטירו בשפה יניעו ראש ועלי יאמרו מי שמך לאי"ש: שמחה לחסר לב גם אנכי ידעתי מכיר אני את מקומי. לא נכחד עצמי. מי אנכי? ומה אני? לדבר דבר בשמי. תולעת ולא אי"ש זה שמי. ואולם קמי שמיא גליא שפטני ד' כצדקי וכתומי. אתה ידעת בתי וקומי. לא בדרך ענוה אני דובר הס כי לא להזכיר הרימו מכשול מדרך עמי. כי באמת וצדק ידענא בנפשאי מה בצע בדמי. ואולם לזכות נר"ן באשר הוא סוף כל האדם שם יפול דמי. אולי אזכה להיות שפתותי דובבות כל הנקרא בשמי. אפשר יאמרו הלכה משמי. זוהי ביאה להעלות על ספר למען שיתי שותי. ותהי זאת נחמתי לעשות לכדמי. ותתענג בדשן נפשי משכבי ועד קומי. ככה יעשה לאי"ש: שמחה תאזרני כיד ד' הטובה. יודע תעלומות כי גרסה נפשי לדאבה. הכי קראתי שמו שמחה לאי"ש משם כעיקר במדבר בערבה. לכבוד אדונתי הורתי הרבנית אימא שלום תנצב"ה. אשר טרחה ויגעה עמי בעודה אלמנה ורבה העזובה. להדריכני על התורה ועל העבודה כחומה נשגבה. ולנהליני ממעשה ידיה ודחיקא לה שעתא טובא. יומם ולילה פיה פתחה בחכמה מוסר השכל תוכו רצוף אהבה עד אשר עמדה ונשאת להרב הקדוש מורי הרב חסידא קדישא רישא דדהבא. בעל המחבר ס' בני בנימין זללה"ה זיע"א שמו נודע בשערים בסוד קדושים רבה. הביאני המלך חדריו כ"ד שנים הייתי סמוך על שולחנו באהבה וחיבה. כאשר סיפרתי מעשה תקפו תרומות מידותיו הטובות וקדושתו אין לדבר קצבה. בהקדמתי לס' בני בנימן ארוכה מאר"ש רבה. והן בעון נתביש"מ בנוה היפה תובב"א בזמן החולי רע ביום ז' מר חשון ש' התרכ"ו מחיתה קרובה. צעקתי בקול מר אוי לי אם לבינה גלה משושי וקול שמחה ערבה. המר שדי לי מאד נהי וקינים שתים חוברות לאי"ש: שמחה תוחלת צדיקים. אביעה לכם רוחי דברים המצודקים. אל תרבו תדברו כמתלהלה היורה זיקים. בראותכם שני ספרים על מכבש הדפוס ושפל אנשים יקים. כה תאמרו בירך ד' את בית עובד מאהבה האירו ברקים. אודיע דברי אתכם ואל תחטאו תדברו כמזרקים. מזה ט"ו שנה שנלב"ע השר הצדיק נודע למשגב קאי"ז נסים שמאמה ז"ל מ"ך נצחו אראלים את המצוקים. הוא ציוה בעודו בחיים לתת מנכסי עזבונו סך עצום ולקבוע ישי' לחו"ר עיקו"ת ירוש' דדאב"ה הנאנחים והנאנקים. ובאותו פרק נתמניתי שליח מצוה לגבות ההקדש הנז' להרים קרן הישי' הנז' והריסותיו אקים. ובשנה הזאת נגמר בכי טוב והוקבעה הישי' הנז' ונקראה בשם מעשה נסים עץ חיים היא למחזיקים. ומעט מזער הבא שכרי ויגיע כפי כלים ריקים. הפרשתי אותם להיות מדפס ועולה שני ספרים הללו העדות והחקים זה חלקי מכל עמלי לחבר את האהל להיות לאי"ש: שמחה לישרי לב ישמח צדיק בגן עדנו. נפשו בטוב תלין ויטע אהלי אפדנו. וצדקתו עומדת לעד קנה שם טוב מבנים ומבנות בגבורות ישע ימינו. ישב עולם לפני אלד'ים סדור הוא לפני קונו. אשרי יורשיו אחריו אשר גדלה כבתו אחותי היקרה הגבירת המעטירה אשה יראת ד' אוהבת התורה ולומדיה. כל שהיא תפארת לעושיה כש"ת מאדאם עזיזה תמ"ה היתה חביבה אצלו כבבת עינו. וכבוד מר בעלה השר הנכבד אדון יקר ידידי הנשיא החכם השלם כש"ת קאי"ץ משה שמאמה הי"ו כמשלש חדשים ואת היותרת עליו היתי בבית מלונו. לא ימוש זכרו מפי כל אשר הפליא חסדו לי בהונו ואונו. בכבוד והדר הביאני אל בית משכנו. ראוי לברכה על כל הטובה אשר פעל ועשה בהיותי סמוך על שלחנו. יציץ ופרח יאיר וזרח אור פני משה הי"ו וזוגתו ההלל והשמחה במעונו. גם ברכות אני אברך לידי"ן איזי וחביבי הבן בחכמה יצרנהו כאישון עינו. השר הנכבד קאי"ץ נסים שמאמה הי"ו וזוגתו הנעימה בת מלכים בכבוד תרום קרנו. יציצ'ו ויצמח'ו יחיו דגן ויפרחו ברוב עושר וכבוד והצלחה יהי אלד'יו עמו ויעל לשום במרום קנו. ישלם ד' את גמולו הטוב לתת לאיש: